top of page
ציור גרפי של ירושלים על רקע שמיים

מתחברים בשבועות

"יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן

הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר

כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל"

(ישעיהו כו יט)

אנו נחלק את זמני חג השבועות לשלושה חלקים:

לפני החג 

החג עצמו

ויום אחרי החג

לפני החג – "הָקִיצוּ"

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (שמות, ל"דכ"ב)

חג השבועות נקרא גם 'חג הקציר: משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה 
מתבצע קציר החיטים - שם זה מופיע בשמות, כ"ג, ט"ז:
"וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה 
וְחַג הָאָסִף֙בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאׇסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה"

תקופה זאת מיוחסת "להקיצו" – לקצור את כל מה שעבדנו וטרחנו
מחג שבועות הקודם.

איור של קומביין קוצר שדה חיטה

החג עצמו - ״וְ״

 

חג 'מתן תורה' - ביום זה נערך מעמד הר סיני, והשם הורה לעם ישראל את עשרת הדיברות.


'יום הַקְּהֵל' - על שם ההתקהלות (ארגון, אספה) של בני ישראל לקראת מעמד הר סיני.

ו' בסיון – זה יום הרגל השני - בו עולים לירושלים, יומו של דוד המלך, יומו של הבעש"ט הקדוש, 

זה יום החיבור של עם ישראל.

זריחה מאחורי הרים בגווני כתום סגול
טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה
ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד

ויום אחרי החג - ״רַנְּנוּ״

 

ז' בסיון – אסרו חג שבועות

”אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ”
(תהילים, קי"ח, כ"ז)
הכוונה - "קישרו את קורבן החג בחבלים והביאוהו אל המזבח"

כוונת המילה "אִסְרוּ" – הנה לקשור
'אסרו חג' הכוונה היא – שהיום ז' בסיון קשור ליום ו' בסיון
מבחינה רוחנית.

אז מה עושים אחרי הקציר (עד שבועות) והחיבור (ביום שבועות)
מתחדשים – מרננים...

וזה בעצם ז' בסיון – 'יום הרינה'
יום ההתחדשות, שאחרי הקציר והחיבור

וזה סוד - תודעת ההתחדשות אשר נמצאת בכל אדם

"בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו"
(תהילים תהלים קכו ו)

לסיכום

לפני החג – קוראים את ספירת העומר ומשתתפים במצוות הקציר.
בחג – מרכיבים את אחדות עם ישראל באמצעות פאזל ייחודי – הנה לינק לרכישת פאזל ותרומתו לילדי שנת מצווה.

אחרי החג – יום ההתחדשות - 'יום הרינה' – יוצאים לרחובות, לפארקים ולשדות לשמח את אזרחי עם ישראל בנועם עילאי.

תודה
וחג שבועות שמח
לכל עם ישראל

bottom of page